בהתקרב חג האביב אנחנו חוזרים כמנטרה על ההגד "מעבדות לחרות". האם יש בנו הבנה של משמעות המילים החשובות הללו?

חרות היא מושג שבלעדיו לא ניתן להבין את פילוסופיית היוגה. (ממליצה על הספר הנפלא "חרות ודממה ביוגה הקלאסית" מאת יוחנן גרינשפון). אלא שלעיתים אנו מבלבלים בין חופש או חרות לבין היכולת לעשות כל אשר על רוחנו ודעתנו ולא כך הדבר.

היוגה מזמינה אותנו לזהות את אדוננו האמיתי, ממנו אנו חפצים בדרור. הוא לבטח לא נמצא אי -שם מחוצה לנו. הוא קרוב מאוד, הוא שוכן בתוכנו ועל כן כה קשה לזהותו.

העצמאות, לשיטתה של היוגה מתייחסת ליכולת לשחרר דעות קדומות, הרגלים, קבעונות מחשבתיים, דפוסי התנהגות.

כל אלה מהווים מכשולים המונעים מאיתנו לראות את העולם כפי שהוא ומקבעים אותנו לסוג חוזר ונשנה של התנהגות מובנית.

הפתיחות, הסקרנות, החשיפה לאמיתות שונות, היכולת להתבונן דרך משקפים חדשים ולהגיב אחרת למרות האתגרים, כל אלה טווים דרך אל החרות המהותית של היוגי: החופש להכיר בעצמי המשתנה, המוותר על שלשלאות ה"ככות". (שכך הם פני הדברים לעולם ועד).

יהיה זה חג של הזדמנות, חג של אביב רוחני.

באהבה מיהודית שכטר