הכאב היה ממש ממש חזק. כמו סכין חד התקוע בגב התחתון , שעם כל תזוזה קטנה מקרין לאורך העכוז והרגל ומזכיר לי שהוא קיים. לא יכולתי לזוז, כל תנועה, קפיצה, הסבה לי כאבי תופת. כמי שסובל מידי פעם מכאב בגב התחתון ידעתי שהכאב הפעם שונה באופיו ועוצמתו. כרופא ידעתי שפרץ לו בגב דיסק, מה שהוכח…

לפני כעשר שנים ביקרתי בהודו בפעם הראשונה, ושם נחשפתי ליוגה. על אף שהכרתי רק את "איבר" התרגול הפיזי מתוך שמונת איברי היוגה, התאהבתי ממבט ראשון. הרעיון שבתחזוקת הגוף, המשלב נשימה מודעת ומסונכרנת,  קסם לי, ונשמע לי מאוד הגיוני, לאחר שנים של פעילויות ספורטיביות שבו הדגש היה בעיקר על העומס, הכמות והתוצאה.

יש לנו שכל נפלא ומורכב ביותר. הוא פותר בעיות בפיזיקה, חושף את סודות היקום ויודע להכין קפה. וכן, כמו כל כלי, הוא גם יכול לשמש כאמצעי להרוס ולגרום לכאב. מתי שהוא, בערך בשנתו הראשונה של התינוק, ותוך כדי עידוד החברה וההורים, התינוק מתחיל לזהות את עצמו עם השכל. העצמי שלו "נדבק" למונחים אבסטרקטים כשם ומדינה….

בהתקרב חג האביב אנחנו חוזרים כמנטרה על ההגד "מעבדות לחרות". האם יש בנו הבנה של משמעות המילים החשובות הללו? חרות היא מושג שבלעדיו לא ניתן להבין את פילוסופיית היוגה. (ממליצה על הספר הנפלא "חרות ודממה ביוגה הקלאסית" מאת יוחנן גרינשפון). אלא שלעיתים אנו מבלבלים בין חופש או חרות לבין היכולת לעשות כל אשר על רוחנו…