ימים לא פשוטים חולפים עלינו. תרתי משמע – "חולפים".

כפי שכל אשר קיים וגם זה שעתיד לבוא, משתייך לקטגוריה של הזמניות, הארעיות, החולפות, כך הארועים הנוכחים במדינתנו הקטנה, גורלם להימוג.

מה הגישה היוגית אל מול המצב הנוכחי (או לכל סיטואציה קשה)? יש שיגידו שיש לקום ולהביע דעה נחרצת בעד הפסקת האלימות. יש שיומרו שיש לצום עד לשיפור המצב (בדומה לגנדהי בהיותו מנהיג של אומה שלמה). יש שיתכנסו בעולמם הפנימי ויתעלמו מהמתרחש עד יעבור זעם.

לכל התגובות הללו חייב להיות גג משותף : הידיעה של הנכון והלא נכון.

הידיעה הזאת איננה נובעת מהעקרונות על פיהם אנו פועלים. גם לא מהדעות שלנו ומהשקפת עולמנו. הידיעה נובעת מתחושה פנימית בלתי מילולית, על כן ללא המחשבה המוגדרת. כשאנו "חושבים" אנו עושים שימוש בחלק מזערי של היותנו בני אנוש: רקמת המח. כתוצר לואי מהפעולה הזו , אנו מזעירים את כל שאר הפונקציות, הסגולות היכולות האנושיות.

המידע (אינפורמציה), מסית אותנו מהעיקר, על שום שהוא אינו נטול אבסולוטיות

הידע הינו התמחותה של צבירת המידעים, איבודם וההקשים שמתוכם

הידיעה היא מצב תודעתי נתון, הצומח מתחושות עמוקות ומותיר אותנו שווי נפש ושרויים בכוחו של המוחלט. אין כמובן לבלבל בין שוויון נפש לבין אדישות, שהיא רחוקה שנות אור ממשנתו של היוגי.

התרגול על ההבחן הזה, בין מידע – ידע – ידיעה, מושג לרב ע"י עבודה מדיטטיבית, המאירה את דרכנו. היא זו המעירה אותנו מהנמנום התודעתי שמתחפש לפעילות מנטלית ענפה.

אנו נתרגל ונחווה שינוי תודעתי במפגש מדיטציה שיתקיים בסטודיו "דרך היוגה" (צוקי ים), ביום חמישי, ה 29.10.15 בשעה 20:00

המפגש על בסיס תרומה

להרשמה: לימור 7977607 052

או יהודית 8303174 052

נמסטה !